מה גורם לדמות להיות לא רק מעניינת אלה מדהימה? מה גורם לקורא להתחבר בצורה כל כך עמוקה לספר? פעמים רבות תהיתי בנוגע לנושא זה. מדוע ישנם ספרים שכתובים בצורה שמדברת אלי כה וספרים אחרים הרבה פחות.
אתמול סיימתי לקרוא ספר שאותו אני מכתירה כאחד היפים ביותר שקראתי בחיי, הדמות הראשית היא אישה צעירה ויפה. בתיאורי המחברת מדובר באישה בת 23 , עדינה עם שיער ארוך וגלי חום זהב, פנים נעימות, עיניים גדולות, גוף רזה ומראה כללי קסום... אך הפעם אינני מתכוונת ליופייה של הדמות הראשית, של ברי, מבחינת מראיה אני מדברת על יופייה הפנימי, על יופי נפשה המיוחדת. כנראה שיחד עם סיפור האהבה השזור בספר בצורה כה מרתקת וקולחת מה שהביא אותי להכתיר את הספר ללא פחות ממדהים, יפיפה היא ללא כל ספק נפשה של ברי.
מהיכן שמגיעה האהבה מגיעה גם האמונה באדם שהנך אוהב. התמיכה האין סופית, ההכלה העמידה מול כל מכשול עימו בכל מחיר גם אם כבד. הדמות הראשית ברי מיטיבה להיות כזו- מכילה, אוהבת, תומכת, גם כשקשה וגם כשעצוב, היא לא הפסיקה, לא ויתרה על האהבה. היא חיכתה כשהיה צורך, תמכה כשהיה צורך, פשוט... אהבה!
על סיפור האהבה המיוחד של ארצ'ר וברי אין צורך להכביר במילים שכן אין לי כוונה לספר אותו טוב יותר מהדרך בה מיה שרידן כל כך היטיבה לכתוב אותו.. אספר רק שהקריאה בספר היא חוויה לכל קורא, על חיים לא קלים,אודות התגברות על קשיים בלי סיוע, על עולם אכזר לפעמים ולפעמים פחות ועל דמות אחת מדהימה שממנה להרבה מאוד נשים צעירות יש לא מעט מה ללמוד בפן של כבוד הדדי, עזרה, תמיכה, אהבה לזולת ותכונות רבות ויפות נוספות.
סיפור אהבה אך לא רק, סיפור של התגברות אישית על קשיים מהקשים ביותר- על אובדן ושיקום, על אהבה אחת גדולה שהתקיימה בזכות שני אנשים שהאמינו אחד בשני על אף כל קושי. האם קשיים שחווינו כילדים עוזרים לנו לפתח אופי חזק יותר? האם מאחר ונדרשנו לתמוך בהורה עם צורך מיוחד או איבדנו בן משפחה אהוב משנה את אופיינו או שאולי חלקנו נולדים בעלי יכולת אמפטיה והכלה גדולה מאשר האחרים? על כך תקראו ותבינו בספר הקסום "קולו של ארצ'ר" מאת מיה שרידן. בעיני ללא ספק ספר יפיפייה.
ועד הפעם הבאה, ממני ומעולם הספרים הקסום. יום נהדר. 💚
אתמול סיימתי לקרוא ספר שאותו אני מכתירה כאחד היפים ביותר שקראתי בחיי, הדמות הראשית היא אישה צעירה ויפה. בתיאורי המחברת מדובר באישה בת 23 , עדינה עם שיער ארוך וגלי חום זהב, פנים נעימות, עיניים גדולות, גוף רזה ומראה כללי קסום... אך הפעם אינני מתכוונת ליופייה של הדמות הראשית, של ברי, מבחינת מראיה אני מדברת על יופייה הפנימי, על יופי נפשה המיוחדת. כנראה שיחד עם סיפור האהבה השזור בספר בצורה כה מרתקת וקולחת מה שהביא אותי להכתיר את הספר ללא פחות ממדהים, יפיפה היא ללא כל ספק נפשה של ברי.
מהיכן שמגיעה האהבה מגיעה גם האמונה באדם שהנך אוהב. התמיכה האין סופית, ההכלה העמידה מול כל מכשול עימו בכל מחיר גם אם כבד. הדמות הראשית ברי מיטיבה להיות כזו- מכילה, אוהבת, תומכת, גם כשקשה וגם כשעצוב, היא לא הפסיקה, לא ויתרה על האהבה. היא חיכתה כשהיה צורך, תמכה כשהיה צורך, פשוט... אהבה!
על סיפור האהבה המיוחד של ארצ'ר וברי אין צורך להכביר במילים שכן אין לי כוונה לספר אותו טוב יותר מהדרך בה מיה שרידן כל כך היטיבה לכתוב אותו.. אספר רק שהקריאה בספר היא חוויה לכל קורא, על חיים לא קלים,אודות התגברות על קשיים בלי סיוע, על עולם אכזר לפעמים ולפעמים פחות ועל דמות אחת מדהימה שממנה להרבה מאוד נשים צעירות יש לא מעט מה ללמוד בפן של כבוד הדדי, עזרה, תמיכה, אהבה לזולת ותכונות רבות ויפות נוספות.
סיפור אהבה אך לא רק, סיפור של התגברות אישית על קשיים מהקשים ביותר- על אובדן ושיקום, על אהבה אחת גדולה שהתקיימה בזכות שני אנשים שהאמינו אחד בשני על אף כל קושי. האם קשיים שחווינו כילדים עוזרים לנו לפתח אופי חזק יותר? האם מאחר ונדרשנו לתמוך בהורה עם צורך מיוחד או איבדנו בן משפחה אהוב משנה את אופיינו או שאולי חלקנו נולדים בעלי יכולת אמפטיה והכלה גדולה מאשר האחרים? על כך תקראו ותבינו בספר הקסום "קולו של ארצ'ר" מאת מיה שרידן. בעיני ללא ספק ספר יפיפייה.
ועד הפעם הבאה, ממני ומעולם הספרים הקסום. יום נהדר. 💚
