יום שני, 16 באוקטובר 2017

סרט הקולנוע געגוע....

כמה כיף לפעמים להשאיר את הילדים עם סבאסבתא ולצאת לערב זוגי. אז.. לפני מספר ערבים זה בדיוק מה שעשינו בעלי ואני והחלטנו לצפות בסרט הישראלי "געגוע". אני מודה שלפעמים לסרטים ישראלים ישנה קונוטציה פחות טובה מאשר לסרטים זרים, ובכן העניין ממש כבר לא כך. מאז שראיתי כמה יצירות ישראליות מצויינות אני לגמרי בעד הקולנוע הישראלי שהולך ומשתפר ומגיע לרמות בינלאומיות בהליכה.! כך גם הסרט געגוע שלא פגע בתחושותי אלו אלה להפך חיזק אותן. הסרט היה לא פחות ממרתק, עשוי מעולה עם שחקנים נהדרים. העלילה היתה מיוחדת במינה ומאוד מאוד מרגשת. 



זהירות ספויילר (למי שלא אוהב לדעת על מה הסרט דלגו על פסקה זו..) 
אז סיפורינו מספר על אב שלא ידע שיש לו בן, על הידיעה שלו, על הלך רוחו ועל הסיפור הכה מעניין שנגלה לעיניו ולתחשותיו כשהוא מנסה להכיר את מי שהיה ילדו כל החיים.... 

כל העת כשצפיתי היה בי דיסוננס לגבי האם אני מתחברת למה שקורה כאן או אולי יותר נכון לתאר זאת כ-האם אני יכולה להבין את מה שקורה או האם זה לגמרי הזוי ולא נורמלי... האם לשפוט? האם לא לשפוט... בעיני הסרט היה חוויה אחת גדולה של הבנה ופתיחת הלב למצבים קשים שלא ניתן באמת להבינם עד העומק. 

סרט מיוחד, מרגש עד דמעות ומקסים מקסים. ועד הפעם הבאה, יום נעים ושגרה ברוכה לכולנו, ממני 💚💚 הילה כהן. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה